תוכן

ב) ואמנם מזה המחצית התחתון, של ת"ת דא"א, נעשה הראש, הכולל לג' ראשונות של ז"א, בהיותו בסוד העיבור בבטן אמו. ואז המוחין שלו היו, בסוד אותיות אל"ם, מן אלהים. והנה אל"ם בגימטריא ע"א, שהוא הוי"ה דמ"ה דאלפי"ן, ועם חשבון ד' אותיות ההוי"ה הפשוטות שהם כ"ו, הרי מ"ה וכ"ו, כמנין אל"ם. וזהו סבה, למה בהיותו בבטן אמו, הוא אל"ם, ואין בו כח לדבר. ולהיות כי ג' המוחין ההם, היו אז ממחצית תחתון דת"ת דא"א, לכן מוח החכמה דז"א, לא נתחלק לל"ב נתיבות. וגם הבינה שבו, לא נתחלקה לחמשים שערים. וגם הדעת, לאלף אלפין אדרין ואכסדראין, כנז’ באדרא נשא ואדרת האזינו. אמנם היו ג' המוחין ההם, בבחי' כללות לבד.